על הפרק
*"לא חלמתי בחיים שלי שאני אצליח להתחתן. איך אני אלך להיפגש עם בחורה, כשאני לא יכול לדבר?".* את המילים האלה שמע הרב שבתי סלבטיצקי מבחור צעיר שעמד בפרק השידוכין. הרב מכיר את הקושי מבפנים: גם הוא מגמגם, והניסיון האישי מאפשר לו להגיע ללבם של אחרים ולעזור להם להתמודד. לכל אחד מאיתנו יש פרקים בחיים שהיה רוצה לכתוב אחרת. קושי שליווה אותנו, טעות שאנחנו עדיין מתחרטים עליה, שנים שנראות לנו מבוזבזות. מה עושים עם כל מה שכבר אי אפשר לשנות? ואיך דווקא שם אפשר למצוא כוח — לעצמנו ולאחרים? בשיעור לפרשת וירא, הרב שבתי סלבטיצקי מתבונן במילים ״ואברהם ושרה זקנים באים בימים״ ומאיר שתי דרכים לקחת את העבר אל ההווה: לחזור לרגעי התפילה, ההתרגשות וההתעוררות שעדיין שמורים בתוכנו; ולגלות איך גם תקופות של חיפוש, קושי ונפילה יכולות לקבל משמעות חדשה. דרך ביאוריהם של הזוהר, השפת אמת והחידושי הרי״ם, סיפור הניגון שליווה את זלמן שז״ר והסיפור האישי על הגמגום, עולה מסר שנוגע לכל אחד: אל תזרוק את האתמול, אבל אל תגור בו. קח ממנו את האור, את החוכמה ואת היכולת להבין אדם אחר — והמשך הלאה.